בזק ישיר הדפסות איכות (2005) בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בעמ

פסק דין

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל נזקים שנגרמו לרכב התובעת.

ההליך

1.התובעת ביטחה את רכבה אצל הנתבעת בפוליסה לביטוח מקיף מיום 15.11.07 – 30.09.08. בתאריך 02.06.08 נפגע הרכב בתאונת דרכים. התובעת פנתה לנתבעת בדרישה לפצותה על נזקיה, אך זו דחתה דרישתה, בנימוק שחודשים רבים לפני מועד התאונה נמכר הרכב, וכתוצאה מהמכירה שוב אין לתובעת כל אינטרס ביטוחי ברכב.

2.התובעת טוענת שהרכב נמכר בתשלומים, ובהתאם למוסכם, הבעלות ברכב אמורה היתה לעבור לקונה רק לאחר תשלום מלוא התמורה. הקונה לא עמד בתשלומים, על כן הבעלות ברכב לא הועברה, והרכב הוחזר לידיה. בנסיבות אלו, הפוליסה שרכשה, שרירה וקיימת. מכאן התביעה.

3.מטעם התובעת העידו מר רפי ארז, הבעלים והמנהל בתובעת (להלן: "ארז") ומר יוסי אביב, רוכש הרכב (להלן: "אביב"). הנתבעת לא העידה מטעמה כל עדים, אך הציגה מסמכים. הצדדים ביקשו לסכם טענותיהם בכתב.

4.שתי מחלוקות בין הצדדים: האחת, והיא עובדתית בעיקרה, אם הבעלות ברכב עברה לידי רוכש הרכב, אביב, טרם התאונה, אם לאו. השנייה, בהנחה והבעלות עברה, מה המשמעות הנגזרת מכך. אבחן טענות אלו כסדרן. אך תחילה, לעובדות.

העובדות והעדויות

5.לפי האמור בתצהיר עדותו הראשית של ארז, ועל כך אין מחלוקת, התובעת ביטחה את רכבה, רכב מסוג מרצדס בנץ (להלן: "הרכב") אצל הנתבעת, בפוליסה לביטוח מקיף מיום 15.11.07 – 30.09.08 (להלן: "הפוליסה"; סעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית של ארז; נספח א' לתצהיר).

6.בתאריך 29.11.07, היינו כשבועיים ימים לאחר מועד רכישת הפוליסה, מכרה התובעת את הרכב לאביב, בתמורה ל – 500,000 ₪ (סעיף 6 לתצהיר ארז). לפי האמור בהסכם המכר שצורף לתצהיר, בין הצדדים הוסכם שתמורת הרכב תשולם באופן הבא: סך של 284,000 ₪ ישולם בהלוואה לתקופה של 25 חודשים, ויתרת הסכום, 216,000 ₪ ישולם ב – 6 תשלומים, 50,000 ₪ במעמד חתימת ההסכם, והיתרה תשולם ב – 5 תשלומים חודשיים שווים על סך 33,200 ₪ כל אחד, החל מיום 01.01.08 ואילך. עוד הוסכם שהחזקה ברכב תועבר לאביב באופן מיידי, אך הבעלות בו תועבר רק בתום מועד תשלום ההלוואה (סעיפים 6 – 7 לתצהיר, נספח ב'). עוד נטען על ידי התובעת שבתקופת הביניים, התובעת היא שהמשיכה ושילמה לנתבעת את פרמיית הביטוח (סעיף 7 סיפא לתצהיר ארז).

7.בתאריך 02.06.08 נהג אביב את הרכב, ושעה שהתקרב לצומת דרכים פגע רכבו ברכב צד ג' מאחור (סעיף 4 לתצהיר עדותו הראשית של אביב). כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב נזקים משמעותיים, העולים כדי 40,017 ₪, כאמור בחוות דעת השמאי לב אור, שמאי שמונה על ידי הנתבעת לשום את נזקי הרכב (סעיף 8 לתצהיר ארז, נספח ג' לתצהיר). גם עובדות אחרונות אלו, אינן שנויות במחלוקת.

8.לטענת התובעת, לאחר התאונה, בתאריך שלא פורט על ידה, הודיע לה אביב כי אין באפשרותו להשלים את עסקת המכר, וזו בוטלה (סעיף 5 לתצהיר אביב; סעיף 10.4 לתצהיר ארז).

9.כאמור, הנתבעת לא העידה עדים, אך הציגה שני מסמכים. מסמך ראשון, הוא מכתב נושא תאריך 28.08.08 ששלחה התובעת לחוקר הביטוח מר גנאדי, בו נכתב כך: "אנו רפי ארז ומיטל ארז בעלי בזק ישיר הדפסות איכות בע"מ, מאשרים בזאת כי יוסי אביב שילם במלואו את הסכום של רכב המרצדס 500SL שנת 2002, מס' רישוי 15 – 99378. הסכום שולם במלואו לפני מועד התאונה 02.06.08" (נ/1). על המכתב מוטבעת חותמת התובעת ועליה חתימה בכתב יד. במהלך החקירה הנגדית הוצג המכתב לארז, אך הוא טען כי אינו מכיר את המכתב, כי אינו מזהה את החתימה על גביו, וכי החתימה אינה חתימתו (עמ' 5 שורות 18 – 21). עם זאת, אביב, רוכש הרכב, אישר בחקירתו הנגדית שהמכתב מוכר לו, וטען שהמכתב נשלח על ידי התובעת לפי בקשתו. לדבריו, כאשר ביקש לשלוח את המכתב, ארז לא היה במשרד, והוא ביקש מהמזכירה להוציא את המכתב, כל זאת לבקשת החוקר של חברת הביטוח (עמ' 6 שורות 3 – 7). ממכתב זה עולה, כי בניגוד לגרסת התובעת, תמורת הרכב שולמה לה במלואה, טרם מועד התאונה.

10.מסמך נוסף, היא הודעה כתובה שמסר אביב לחוקר של חברת הביטוח, נ/2, ההודעה חתומה על ידי אביב ובחקירתו אישר אביב את חתימתו (עמ' 5 שורה 28 – עמ' 6 שורה 2). באותה הודעה הצהיר אביב שהוא בעל הרכב, ושהוא רכש את הרכב כשנה קודם לכן. עוד טען כי בתחילת חודש יוני היה הרכב מעורב בתאונת דרכים, הוא תיקן את הרכב במוסך לין 2005, ולאחר התיקון מכר את הרכב. לפי האמור בהודעה, הפוליסה היא על שם מיטל ארז, אך אביב הוא ששילם את פרמיות הביטוח.

11.אלו כל הראיות שהוצגו. יש להוסיף שלאחר תום פרשת התביעה, הודיע ב"כ הנתבעת שאין בדעת הנתבעת להעיד מטעמה עדים, ב"כ התובעת ביקש לחקור את חוקר חברת הביטוח, אך ב"כ הנתבעת התנגד, וטען כי אינו מבקש להעידו. קיבלתי התנגדותו, קבעתי שאין לחייב את הנתבעת להעיד את החוקר, וכי כל טענות הצדדים שמורות להם (עמ' 6 לפרוטוקול).

מכאן לטענות הצדדים.

מי היה בעל הרכב במועד התאונה

12.אין מחלוקת שחודשים ארוכים טרם מועד התאונה מכרה התובעת את הרכב לאביב. אין גם מחלוקת שהרכב נמסר מיידית לשימושו של אביב, והיה בחזקתו המלאה. למרות האמור טוענת התובעת שעסקת המכר לא הושלמה מאחר ותמורת הרכב לא שולמה לה במלואה, ולפיכך, ובהתאם למוסכם בין הצדדים, הבעלות ברכב לא עברה לקונה. הנתבעת טוענת כי בניגוד למצג ולטענות התובעת, עסקת המכר הושלמה טרם מועד התאונה, ותמורת הרכב שולמה במלואה טרם מועד זה.

לא הובאו כל ראיות לעניין הבעלות הרשומה ברכב, התובעת לא הציגה את רישיון הרכב למועד הרלוונטי, והסתפקה בטענה בעל פה לפיה הרכב היה ונותר בבעלותה. עם זאת, גם אם הרכב היה רשום במשרד הרישוי על שם התובעת, אין ברישום זה כדי להכריע, מאחר ובהתאם לפסיקה הרישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד (רע"א 5379/95 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ; ע"א 492/64 יעקוב לוי נ' משה רייס ואח'; ע"א (ת"א) 2274/08 מדינת ישראל, משרד הרישוי נ' טראקס טרייד אין בע"מ).